
פודקאסטרטגי 329: תמיר הימן בריאיון | תוכנית טראמפ | קטר וישראל | בין הדוב הרוסי לדרקון הסיני
אודות הפרק
איראן, עזה ונורמליזציה: שיחה אישית עם תמיר הימן לקראת הכנס השנתי שבוע לפני הכנס השנתי הבינלאומי של המכון, ומתוך הסתכלות בוחנת לשנה שחלפה, קיימו ראש המכון, אלוף )מיל'( תמיר הימן, ומנהל הכנס, בן ירושלמי, שיחה פתוחה על המצב המדיני-ביטחוני, מה השגנו ומה החמצנו, תובנות ומסקנות מהשנה האחרונה ומחשבות להמשך, בין פסימיות לאופטימיות מחייבת/ להרשמה לכנס השנתי: https://www.bmp.co.il/inss-2025 תוכנית טראמפ לרצועת עזה ל"יום שאחרי" | דיון מומחים חוקרי המכון צ'ק פרייליך, עפר שלח ועופר גוטרמן דנים באפשרויות ובכלים שיש בידי ישראל ויתר הצדדים המעורבים במאמצים לסיים את המלחמה בעזה ולהוביל למציאות חדשה ביום שאחריה, אחרי שטראמפ פרסם את רעיונותיו בנוגע להגליית תושבי עזה והעברתם למדינות אחרות ובינוי השטח שנחרב במהלך המלחמה. האם החזון השאפתני שהציג טראמפ יכול להתניע תוכנית מדינית ממשית עם ביצוע בשטח או שמדובר ברעיונות שמחייבים מרכיבים נוספים כדי שיתגבשו לכדי תוכנית מדינית? על איזו בעיה במציאות שהתהוותה בעזה במשך שנים מבקש טראמפ לתת מענה וכיצד הוא מעוניין לשלב את הרעיונות האלה בחזונו לגבי הנורמליזציה האזורית? מה הן התוכניות הקיימות בצבא כיום בנוגע לאפשרות של המשך לחימה או למציאות ה"יום שאחרי"? האם הצבא ינסה להשתלב בעידוד "הגירה מרצון" - והאם מהלך כזה יכול לספק את המטרה של הכרעת חמאס? מדוע צה"ל זקוק לתהליכי בנייה מחדש בעקבות חודשי המלחמה ובהינתן היעדר תוכנית מדינית ליציאה מהמלחמה כעת? וגם: כיצד העולם הערבי וחמאס מגיבים לתוכנית טראמפ, בדגש על ניסיון לייצר אלטרנטיבה למציאות הנוכחית בעזה, ומהן המשמעויות מבחינת ישראל בכל הנוגע לאלטרנטיבה זו? קטר וישראל: נקודות מפגש והתנגשות מדינת האי המפרצית עלתה רבות בשיח הישראלי החל מ-7/10/23 – החל מתמיכתה בחמאס, דרך מעורבותה בתיווך לעסקת חטופים ועד לחשיפת החשד למעורבותה בקשרים עם יועצים במשרד רה״מ. עקב כך, פותח חוקר המכון, ד"ר יואל גוז'נסקי, לדיון את סוגיית הקשרים בין ישראל לקטר, וההשלכות של יחסים מורכבים אלה. מה שואפת קטר להשיג דרך יצירת ערוצי השפעה, בישראל וברחבי האזור והעולם כולו? מה שאפה ישראל להשיג באמצעות הקשרים עם קטר, במיוחד בהקשר העזתי, עד למלחמה? האם השתנתה המדיניות הישראלית כלפי קטר במלחמה, מעבר להפסקת שידורי אל-ג׳זירה בארץ? האם באמת השתנתה מדיניות קטר כלפי חמאס בעקבות לחץ אמריקאי, ומה השפעת השינוי שמוביל ממשל טראמפ כעת, על מעורבותה במו״מ ובעזה? וגם: על המשמעויות של הפרגמטיות הקטרית לגבי תפקידה כמתווכת כעת, לקראת מו״מ על שלב ב׳ ועתיד השליטה בעזה. דרקון במדבר - פרק 3 | בין הדרקון לדוב: רוסיה, סין והמזה"ת בפרק השלישי של "דרקון במדבר" - סדרת פודקאסטים חדשה מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי, בהובלת מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, מתארח השגריר ארקדי מיל-מן, ראש תכנית רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר שגריר ישראל ברוסיה, לדיון על היחסים המורכבים בין סין לרוסיה במזרח התיכון. נבחן כיצד משפיעה על המרחב האזורי השותפות האסטרטגית בין שתי המעצמות, במיוחד בעידן שלאחר פלישת רוסיה לאוקראינה.